המוזיאון לזכרו של משה שק בבית ניר - הפסל משה שק

האומנות של משה שק מוצגת במוזיאון שהוקם לזכרו בקיבוץ בית ניר.

הרעיון להקמת המוזיאון צמח עוד במאה הקודמת. משה, פסל מלידה החל את חייו בעיר זמושטץ שבפולניה ונקלע לשפלת יהודה למין אווירה שיש בה אמירה אליה לא יכול היה להישאר אדיש.

הקשר שלו לחבל שפלת יהודה הוא חזק ועמוק. הוא כאיש של חומר ורוח מחפש ומוצא הקשרים ושורשים תרבותיים אוניברסליים במחילות ובמערות הרבות באזור. שק רואה את שכבות ההיסטוריה מבעד לפריזמה של ההווה. בטיוליו באזור הוא מגלה וחושף, לומד ומפנים צורות ואסטטיקה של תרבויות קדומות יותר שחיו כאן באזור.

הזיכרון הקולקטיבי של רב תושבי ישראל היום מתחיל בתנך תוך כדי התעלמות מוחלטת מהעבר היותר רחוק שיש בו גם קשר מוקדם לתנך שהיהדות צמחה על רקע תרבויות עתיקות אחרות. התרבות, לדעת שק היא הדבר היחיד שמחבר באמת עם למקום. ישראל היתה ארץ מעבר. באו תרבויות שונות ושלטו. מי שישב פה קלט השפעות מכל התרבויות הייחודיות החדשות.

התנך נכתב בארץ, משום שכאן, דווקא כאן, נשארה התמצית אשר בזכותה נוצר אופי מיוחד מדהים ומעשיר. הלוקאליות של האזור משמעותה סינתזה של תרבויות. התרבויות השונות שנפגשו בצומת הדרכים הצמיחו דבר חדש. כאן נוצר האלף בית הפונטי, כאן נכתב התנך, כאן צמחו היהדות הנצרות והאיסלאם.

הפסלים של שק הם חילוניים והומניסטים – נובעים מתוך אמונה בצורך האנושי לפרש ולחפש משמעות וגעגוע למולדת אמיתית. האמנות של משה שק לוקחת חלק בחיפוש הזה. מכאן אפשר להבין את רצונו החד משמעי של שק להציג את אוצר הפסלים העצום שיצר בימי חייו במוזיאון בבית ניר אשר בשפלת יהודה.

המוזיאון, על שלוש קומותיו, מציג את אוסף עבודותיו העשיר של משה שק.